נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אַתְּ עוֹטֶפֶת אֶת עַצְמֵךְ

וְחוֹפֶרֶת הֲכִי עָמֹק שֶׁאֶפְשָׁר

לַמְּקוֹמוֹת הֲכִי חֲשׁוּכִים שֶׁבְּךָ

וְשֶׁלֹּא הֵעַזְתָּ לָגַעַת

וְלֹא רָצִיתָ לָדַעַת

אַף אֶחָד לֹא שָׁמוֹעַ אוֹתְךָ

זוֹ רַק אֶת שָׁם לְבַד

וַאֲנִי עִם הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי

הִגַּעְתִּי עַד אֵלַיִךְ בְּדִיּוּק שָׁם אֵיפֹה שֶׁאֵין כְּבָר דָּם

לָקַחַת מִמְּךָ הַכֹּל

בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּכְלִי לְהִתְחַנֵּן לְעוֹד בַּחֲזָרָה

עוֹד מַגָּע עוֹד סְטִירָה עוֹד כְּאֵב עוֹד לִטּוּף

עוֹד מִמֶּנִּי

עוֹד...וְעוֹד

תְּשׁוּקָה