נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אלוהים ברא ילדה, תמימה אך חכמה עם צלילים בתוכה.
רקדנית של החיים, לפעמים מאבדת עצמה לתוך סיבובי חיוך אין סופיים, מלאה בענווה חצופה רגישה ללא חת וטוב לב מלא השראה והשפעה על הסביבה, משחקת בפרצופים, חיוכים, מבטים, ילדה של החיים.

והחיים יצרו אישה חושנית וחדה ללא תקנה, מערבולת של תשוקה בתוך גופה, סוחפת לתוך עולמה, מדליקה כמו מדורה, עוצמתית אפילו יותר מדי לעצמה, מגוונת בצבעים שמתערבבים במגע, עצמאית בדרכה.

והאדון ברא שפחה צייתנית וכנועה חופשיה בין רגליו, חופשיה בתאוות התשוקות של גופה ומחשבת ראשה, כנועה רק לאחד, צייתנית רק מולו, עיניה לא חופשיות כשהיא לידו, ציפור של מיניות, משפריצה, שוטפת, מטפטפת, בידיו לצלילי הקולו של האחד שנבחר,
ומוגנת בידיו.