נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

כשאת מדברת אני מקשיב המוח מזמזמ והלב שר היד רוקדת ושיר נוצר.

אני כותב אותך בין השורות, כותב אותך לתוך דפים ריקים של החיים, כי רק את יכולה למלא לי ככה את החיים.

מחזיק עיפרון מחודד, היד שלי רוקדת מהשראה לפי צלילי המחשבה שם מתנוססת לי תמונתך היפה, מוצגת לי לראווה.

ממלא במילים משפטים יוצק עומקים שמאירים לי את השבילים לשלווה אמיתית, יוצרים חיוך רחב על הפנים מבפנים.

שיר אהבה

לדעת שאת שלי.

לדעת שאת איתי.

לדעת שאת לצידי.

לדעת שעוד יחלפו כמה רגעים תפסעי את בדלת לקראתי.

ואת חום גופך ארגיש עכשיו.

כשאת מדברת אני מקשיב המוח מזמזמ והלב שר היד רוקדת ושיר נוצר שיר.