נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אני לוחש לך באוזן 

צלילים 

שחודרים 

מחלחלים בך עמוק

ההרטיבות לא מפסיקה 

הנהר זורם בך 

ישר אל הסדין במיטה הקרה 

שעליה מונח גופך החם...

זה לא הקללות גידופים העומק הקולי 

הקשיחות כמו שזה אני

בעיקר אני 

אבל זה לא אני 

כמו שזה האני הפנימי שבי 

את רואה אותי

וכשאת רואה אותי 

האמון נוצר 

ואם יש אמון 

יש אמונה 

ואם יש אמונה 

יש נוחות לתשוקה 

כי תמיד את מרגישה חשוקה 

אבל הפעם את באמת 

מרגישה את התשוקה