נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לב שחור עמוק ופועם
שחור שליו ושקט..מנצנץ בוהק
כמו העיניים כמו האישונים
החלונות לחלומות לאמת הפנימית
היא רואה הכל
גוף חתולי אנושי טבעי
מבלי לזוז היא מציירת תנועה הגוף נע
ובפנים איפה שלא רואים על הפנים
העולם הופך לפנטזיה
והפנטזיה למציאות וזה שלה
אצלה יש סטופ ופליי הכל תמיד בשליטה
הכל תחת בחירה
הראש לא מפסיק לעבוד בשבילה
היא למדה על עצמה היא יוצרת
ואז היא נוצרת היא לעצמה
אני רואה בתוכה את האור
הסתכלתי לה בעיניים וראיתי את החלום
היא באמת מבינה את הבחירה
היא לפעמים אישה לפעמים ילדה
לפעמים מלכה לפעמים פשוטה
לפעמים שפוטה...לפעמים...
אבל בעיקר היא תמיד נאמנה לעצמה
היופי כאופי ואופי כיופי
היא לא פוחדת מהלבד מהפשטות
לא קל להיות פשוט בעולם שמייתמר להיות
העולם אשר מקדש את המסכה
היא מקדשת את הטבע את האמת
רגע של שאכטה בחצר
ואז לבוא לעולם
היא כזו
ויש בה אור
שבוקע מבחירה
רק מעטים לא יטעו
ורבים לא יבינו
היא מטעה תעתוע של עצמה מבחירה
החיים לימדו אותה שהאמת באמת
מתקיימת קודם כל אצלה
ועדיף להיות אמיתי מאשר
להיות סתם...
אני ראיתי אותה עמוק
את הלב דרך העין
מיוחד וחד
אמיתי ורגיש
נתינה אדווה לענווה
שלא כל אחד זכאי