נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

דיאלוג:

כמה זמן זה יקח?

אתה מצפה לזה? אולי אתה סתם...

אני אהיה שם? אתה כלכך בטוח בזה?

אני רוצה ממש..אני יודעת...שאני רוצה

אבל אני לא רוצה עכשיו...

אני יודעת שאין לי זמן..

אני לא בנויה לזה בכלל

לא כרגע זה בטוח

אני צריכה להיבנות לזה...

הכל פתוח...

אולי בכלל אני לא כזו

אם אני לא כזו? עדיין תרצה ?

אמרתי...

הכל בסדר

אני לא בורח

אני רואה אישה

לא כלבה

הכלבה היא תוצר

הגניחה אט אט הופכת לנביחה..

הנשיכה הופכת לנשיקה...עם הזמן

אני לא כזה חדור מטרה

אני תמיד חד נכון

ואם תשרטי גם לך זה יכאב

הרצון להיות..שם

במקום הזה

זהו השקט שאליו מגיעים

התוצר שמתממש

הרגעים שבהם אנחנו נוגעים אחד בשני

בכלל כל הקונספט של להיות נשלטת או שולט

הוא גם במקורו ביסוד הזה הפנימי

של הרצון האמיתי לעשות טוב אחד לשני

אבל בצורה יותר מעניינת

ממחוות רגילות שכולנו מכירים

אלא מיניות אלטרנטיבית שורפת ומדליקה כאחד...

מילים יפות..היא אמרה

אבל ימאס לך...אני מרגישה..

אמרתי לה..לא בהכרח

את תפגעי בי?

לא...היא אמרה בחיים לא אפגע בזבוב..ולא בך

אמרתי לה ..
אז הכל טוב זה החוק הכי גדול כאן

לעשות הכל ממקום של טוב מיניות בריאה חוויה...

גם כשזה תפיסה דמות בן אדם או תפקיד התמסרות או לקיחה..

גם כשיש דם גם על הסדין או גם על היד

היד השורפת מנתינה

גם במקום אפלולי...פומבי או פרטי..

היסוד של הגירוי הוא מהראש ללב ואז לשאר הגוף

פרקטיקה היא חומר אבל עם הרוח...השילוב הזה הוא המתכון לקצוות שבהם מרגישים הכי בטוח כשהכל פתוח..