נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אין בך פתאום מילים 

דממה שממה חשכה 

אבודה? 

ריקנות כזו שאותה את חיפשת

ומצאת בך

אבל לא באמת

לא באמת רצית כך כלכך מהר 

ואולי כן? 

ואולי זה טוב?

ואולי זה רע..

ואם אפשר 

לעבוד עם הדממה 

עם השקט 

לאפשר לך להיות לך לנחלה 

זה קשה 

ואולי ביחד זה קל  

ואולי לא..

הכל תלוי 

מי מסתכל 

ומי קובע מי מסתכל?

זו רק את

כי את המבט 

הנקודה