נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הדיו לא נגמר
הוא כמו הדם הוא זורם מתחדש
ממחזר את עצמו
בלי סוף על הדף
המילים לא מפסיקות
הן לא מספיקות
הדמעות הן זמניות
אבל הדם הוא כמעט נצחי
התשוקה הכאב השמחה הפרידה האהבה
זיכרונות רעיונות ניצוצות
כולן נזרקות ממך
מהלבן שבעיניים שרואות הכל
לדף הלבן
מהאישון השחור ירוק
אל הקו השחור המדגיש את השורות
ואם בכלל יש צבעים אחרים?
נשאר רק הדם על הדף
האם זהו החופש? או הכלא?
לכתוב ללא הפסקה
פסקה פסקה
יצירה יציקה צורה ביטוי שהופך לתרופה
כמעט חיטוי משלל החטאים
חטא היהורה האהבה הרגש
חטא התמימות החמימות
האשליה..השאלה
הסימן הזה שהפך במהרה לסימן קריאה
פסיק שהפך מהר מאוד לנקודה
מילה עוצמתית שקיבלה משמעות אחרת
עם שני קווים מעליה " מרכאות על אהבה
מספר נקודות.... שאולי הן צפייה להמשך
אולי הניסיון לסתום לעצור..
מהו גהינום? אם לא להמשיך לדקור את עצמך
כדי שיהיה מספיק דיו להמשיך לכתוב
להתרגל לתרגל במקום לנשום.