אנחנו חיים
חצי אנשים
הזמן מסמן אותנו
מתקתק בנו
מצלק ומכתיב
מעשיר
ובחדר הזה
כשאת עירומה
אני ואת מתנתקים
מהמציאות
יוצרים לעצמנו
מציאות חלופית
בין ארבע קירות ומיטה
אנחנו מתנקזים
אחרי שאנחנו מתנקים
חיים את הרגע
משאירים בחוץ
את כל השברים
אחרי שהתנפצנו לרסיסים
כדי להגיע עד הדלת חשופים
את שוכבת על המיטה
לא בא לך ללכת
בא לך להישאר
שנדבר שעות
אין לך כח לאסוף
את הבדים
ואת השברים
להרכיב את עצמך בחזרה
אז את מספרת לי
עוד סיפור
שואלת אותי
שוב מה קורה
מה המצב
אנחנו רוצים להתקלקל
להתלכלך להתנתק
להתנקז להפשיר
בא לנו פשוט לבעור
עד אין קץ
החיבוק הנשימה הנשיקה
הסטירה
האדום הזה על הישבן
רק יעצים את הגעגוע
לחוויה
אולי אצא מוקדם
אבל גם לי הראש והלב
באותו המקום
בין ארבע קירות לבנים
ואני זרוק על המיטה
צמוד אלייך
מנסה להבין למה
אי אפשר לחיות ככה תמיד
וויסקי ביד אחת
סיגריה בשניה
הלב נפעם
ונפתח
מאורע
אחרי המהומה
ובחוץ אנחנו
הכי מזוייפים שאפשר
פה?
הכי אמיתיים שאפשר
שותקים
פשוט שותקים
בא לנו להיעלם
לתוך בועה