נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

 באה אליי מהפנטזיה אל המציאות,
ואני והיא התמזגנו ואני התמוגגתי מהשילוב,
אנחנו סם ממכר אחד לשני
ככה זה כשהפנטזיה מגשימה את עצמה בתוך המציאות,
אוני נרדם לתוך החלום
מקריב את הכל רק לחיות ולהיות
ובמגע יצרנו ביחד מראות שלא נוכל למחוק, רק לחיות אותם שוב ושוב ביחד בזיכרון.
וזה חזק זה ממש חשק ויצר להיות
כלכך חזק שאם יכאב מי ירפא?
לכן אני צריך לאבד שליטה ועדיין להיות בשליטה,
יש לי אחריות כלפיה כלפי הלב שבחר.
וכל מגע משפיע וכל מילה צליל ומבט, וכל החלטה יש לה השפעה, שריטה בגוף מתרפאת, שריטה בנפש ובלב זה כבר סיפור אחר.
להיות בחלום ועדיין להבין שיש מציאות אחרת זה יעיר אותי לסיוט.