נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הרצון הזה
להיות עמידה בפני כל
רוח גשם שרב שלג ואנשים
בית אטום שרק אטום יכול להוריד
התסכול הזה נצבר נצרב על הקיר
בארגזים במחסן מתחת לאדמה
עד שיבוא היום ותסדרי הכל
ובנתיים את על הכיסא
שותה את הקפה
מתבוננת על הנוף
בסוג של מעוף
בזכוכית
ובסוף תשחררי
את יודעת את העתיד
אבל את לא מאמינה בחיזיון
רק בחזון ועבודה
ואת אומרת לעצמך
בסוף תשחררי
את השליטה
גם אם זה רק על המיטה
לא כאן מול החמה