נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

במסע הזה
אני ואת
כלכך שונים
ואנחנו גם
כלכך דומים

שנינו באנו
עם מטען
פרקנו הכל
על הריצפה
ועל המיטה

ואז דיברנו
על כל מה שהיה
כל מה שעכשיו
וכל מה שיהיה
מעתה...

אני לא מכיר אותך
בלי עתיד
בלי החוויה
בלי הדרך
עד כדי כך
היינו שלמים
שם באותם רגעים

אני זוכר
חיוכים
חיכוכים
אני זוכר
שיעורים
סיעורים
שני מוחות

אני יודע
שיש רגעים
שישנו אותך לעד
אני לא אשתנה
ואת תהי את
כי הרגע הזה
ששנינו אחד
הוא הכי שלם
שאפשר