נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

את 
בטוחה רואים עלייך שלא באמת מאמינים לך

לדעת לזייף חיוך זה מקצוע

את עובדת בשביל זה עבדת על זה

כמה עוד אפשר לשים תמונה 

גם במציאות וגם בשאר המרחב

מתי שהוא יהיה לזה סוף 

השיגעון הזה מתי שהוא נפסק 

מחכה ליום הזה

שכבר את יכולה לנוח עם האמת שלך

מן המלחמה הזו שבפנים 

העולם שלך מול מה שבחוץ

את מתחזקת אותה

מתחזקת ממנה מתכשלת איתה

נכשלת בתוכה וקמה מחדש לתחייה

ואיפה ההפסקה הרגיעה ?

מתי זה מגיע 

למי שהתרגל לזה 

חי את זה 

ואני לא מושלם גם 

גם לא שלם 

לא חף מטעויות 

לא שונה הרבה ממך 

גם אני בשיגעון 

מחכה לנוח איתך 

להוריד מסכות 

להתרחק ממסכים 

להפסיק את החיפוש לריגושים 

להתנקות מן האנשים 

להתבודד ולהנות מהלבד 

בביחד הזה שהוא בחירה 

גם אני מחכה איתך 

לרגע שרק הבחירה תתקיים 

לשלוט במציאות 

במקום שהיא תכתיב אותנו 

להזדיין בלי הפסקה 

בלי פיסק ונקודה