כי בשקט של הלילה
את שומעת אותי
אני מפריע להווה המשעמם
אני גליץ במציאות הזו שלך הקול שלי מדבר אלייך
הדימויים של מה היה יכול להיות ומה שיהיה
מדברים אלייך מרצונם
זה חם לוהט וקצת שורף לך אבל מדליק
זיכרונות שהיו רוקדים במוח שלך
והכל משתלב גם כשאת מנסה לא לחייך
הופכת צד מתהפכת
בוכה צוחקת מתגרה
מאתגר לך מידי
אבודה במבוך הזמן
מחפשת רמז סיבה
זכרונות עמוקים צלולים לך מידי
הם כבר במים רדודים
לא איפה שאותם הטבעת
כמו חול זהב, באור היום
אני מחזיק בך חזק
גם כשאני לא באמת שם
תמונות מתפזרים על הרצפה במוח שלך
חתיכות של פאזל
שאין לך כוח להרכיב עוד
שאלות שכבר שאלת
הבטחות לעצמך שמושרות בחושך
את נקרעת
לגעת בעצמך שוב
כי אין לך משהו אחר באמת
את לא רוצה
את רוצה רק שלם
נמאס לך מהחצי הזה שלך
הולכת לאיבוד לתוך מה שהיה ומה שיהיה
עדיף לוותר
מתחילה ללטף את עצמך
להשתחרר
להתאהב מחדש בכאב
ואני מטייל בך
עד שאת גומרת
ואז הכל חוזר להירגע
את בטוחה כשאת חשופה