נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

לפעמים בא לך
פשוט לסגור הכל מול כולם
ושיהיה ברור לעולם
להיות בלתי ניראת פשוט שקופה
ומי שמסתכל
הוא רואה כלום ושום דבר

אבל לא באמת
כי כשאת מרגישה
את מרגישה הכל
זה בלתי אפשרי
לשלוט בצורך להרגיש ואז להדגיש
להתפוצץ לבחוץ
ושיהיה ממש רטוב
שכולם ירטבו
יחד ביחד ירגישו
זה עוצמה

זה דיסונס כזה
דיאלוג מתמשך
ואז דילוג
בין החשיפה
להתעלמות
להעלמות
ואז התעלות
מתעסקת
ואז מתרסקת
ופתאום מתעמתת
ואז פותרת
ופתאום את בכלל מרגישה מושלמת

ואת יושבת בקפה
עם הקפה ומשקפי שמש גדולות
בדיוק מזגת קצת וויסקי לשם
בדיוק כמו באיזה סרט צרפתי ישן
את רואה איך כולם שלווים
מציגים מציאות
משעממת לא מדממת
ובא לך גם
אבל לא באמת..
בא לך לשרוף הכל
ואז לכבות
בא לך כאן ועכשיו
אבל גם לא בדיוק
כרגע הרגע.

דיאלוג
טוב עוד כוס אחת.