את כבר רגילה לבדוק את הלבד
את למדת את עצמך
ואת כבר אוהבת את הלבד
זה שלך
למה שמישהו יקח את זה ממך
את יודעת להתנהל
להתמצא במרחב
של עצמך
קר ? את תחממי את ליבך
חם? את תקררי את גופך
יש לך אי בודד
מרחב פתוח לנשום
והאוויר יקר מידי לוותר עליו
כל המחשבות והנעשה
הכל נכון בשבילך
ועדיין אני מגיע ואני כאן
ואני מתקיים וביחד נתקיים מכל מה שיש
ועדיין אני נשאר נשאבתי לתוך העולם שבך
מבחירה שלך את זימנת אותי אלייך
מתוך דיאלוג מאבק פנימי רעב לא מוסבר
בין מה שנכון לך למה שנכון באמת לך
קשה לך לוותר ועדיין הפסקת להילחם בעצמך
גם כשאני כאן את לומדת להבין
שכן את בחרת בעצמך והגיע הזמן להתמודד
להיות מי שאת רוצה באמת ולא רק רגילה להיות לגלות איים חדשים כשהכל אבוד
כשיש סערות להתקרב ולא ולהתרחק
יש לך אותי יש בך אותי
ואת פתאום נהנת קצת לפעמים
מאתגרת את עצמך
וזו רוח חדשה שחיפשת
כדי שתוכלי לקחת סירה
ולשוט מהאי הבודד שיצרת בתוך עצמך לעצמך
וכשאת מתלבטת מתחבטת על הרצפה
דופקת את היד בחוזקה לכל סימן שאלה
מתחשבנת עם עצמך
כדי להסיר את התמכרות ללבד
אני שם אני איתך...
אני לא זז
ואת לומדת להבין
המרחב תמיד מתקיים בך הוא פשוט הצטמצם את צריכה פשוט להגיד להגדיר פתאום את מתקשרת באמת
הוא קיים לך בראש ובלב בכל הזמן הזה
תמיד יהיה בך בחירה למה שטוב ולמה שרע
תמיד תוכלי לרכב אל השקיעה
הכל בראש אז תני לתת לך נשיקה בנקודה שבה
האור בוקע
