לפני שנתיים. יום שלישי, 24 בספטמבר 2024 בשעה 11:26
מאמצת את התכלית
את צנצנת
מלאה בסוכריות
וכך את חיה מתוקה מרירה
כל פעם צבע אחר
ממש mnm
כל פעם קצת קרמל
קצת נוטלה
קצת מפתיעה
קצת רגילה
להיות ילדה של החיים
ואני? אבא
אני צריך רק לפתוח
ולבחור סוכריה
בסוף אין כמו אבא
את יודעת את זה
לא משנה לאן תלכי
לא משנה מה תעשי
לא משנה אם זה לבד
או סתם עם עוד אנשים
הכל סתמי
כי בתכלס
את משוועת לחיבוק
לא לחיזור
ליום הזה שהראש הופך להיות קל מאוד
כשהכל בתוכו מתרוקן
והוא מונח על הכתף
את יכולה לבכות לצחוק
והאבא..
האבא תמיד אוהב