נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הפילוסוף זאק רוסו אמר

"האדם נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים."

משמע אין חופש באמת, האדם יהיה חופשי רק באחרית ימיו ובראשית חיתוליו.
ויש כאלו שאומרים חופש אמיתי? זה רק בראש,

"אדם חופשי הוא מי שאיננו מפחד ללכת עד הסוף במחשבתו."

אמר לאון בלום פוליטיקאי יהודי צרפתי.
וכן הדימיון חופשי אפשר ללכת איתו לכל כיוון, הרעיון חופשי, הישום של הרעיון לא.
בין פנטזיה למציאות, יש חיבור בין התת מודע למודע, בין האמונה התפלה, למדע.
כשאומרים המציאות עולה על כל דימיון מתכוונים לזה שמה שמתרחש במציאות אינו פאטה מורגנה לא אמיתי.
או איך אמרה אניס אנין היפה

"יש דרכים רבות להיות חופשי. אחת מהן היא לתת לדמיון לגבור על המציאות."

או במילים אחרות

"החלומות הכרחיים כדי לנשום חופשי"

ואולי זה בכלל קשור לסביבה ואיך הסביבה בוחנת אותנו,

"ההגדרה שלי לחברה חופשית היא חברה שבה בטוח להיות לא־פופולרי."

אמר הנואם הדגול עדלי סטיבנסון גם פוליטיקאי אמריקאקי משופשף.

ואז באה חנה ארנדט הדגולה והישירה מאוד וחידדה

"האדם אינו יכול להיות חופשי מבלי לדעת שהוא תלוי בצורך, משום שהחופש שלו תמיד מושג באמצעות ניסיונות שאף פעם לא מצליחים לגמרי לשחרר את עצמו מן הצורך."

החופש נמצא בחלקים, בסיכרון בנינו לבין העולם, העולם בונה לנו צורך, מסגרות, רעב ועוד, גוף האדם שלנו צורך וחייב לצרוך, אז החופש לא באמת קיים, הוא מתקיים בחלקים, אחרי שאנחנו שבעים, כשאנחנו יושנים, כשאנחנו מזיינים.
ואולי בכלל הכל נקודת מבט איך אנחנו מסתכלים מתבוננים מה אסור ומה מותר כשמותר זה חופש כשאסור..זה כלא.

או איך אמר דה מונטן

"אני כה מכור לחופש עד כי אילו נאסרה עליי הגישה לפינה כלשהי בהודו, חיי היו פחות נוחים ונעימים."

ואולי פשוט צריך להגיד תודה על הכל?
ולא לרצות עוד? ועוד? כי אין באמת חופש מוחלט, אבל אולי פשוט החופש האמיתי הוא במילה אחת, בחירה חופשית.
וכשעולם והסביבה שלך מקבלים את הבחירה אתה חופשי אבל כשלא אתה לא.
ותודה לאיינשטיין על זה כי עד גילוי תורת הקוונטים, שלט במדע זרם המתנגד לקיומה של בחירה חופשית. וכך לפי תפיסתם, האדם הוא תוצר של המטען הגנטי שלו, וכמובן ההשפעות הסביבתיות שהשפיעו עליו.
היות שאין לאדם השפעה: לא על המטען הגנטי שלו ולא על ההשפעות הסביבתיות החיצוניות שמשפיעות עליו כיצד תיתכן בחירה חופשית מדענים ממש רבו על זה.
האם באמת קיימת בחירה חופשית באמת?
תלוי איך מסתכלים על זה.

מסקנה שלי?
תנו לעצמכם לבחור ותבקשו מהסביבה שיכבדו את בחירתכם.
כי החופש הוא הבחירה.
אבל אם יהיה כלכך הרבה אפשרויות לבחור? אז נהיה אבודים בתהליך של מה לבחור.

קפקא הדגול אמר
"אני חופשי לכן אני אבוד"

או במילים אחרות גם עם חופש מוחלט יש מצב תהיה לא מרוצה. וואלה תלוי בך, אולי...

בשבילי בדס"מ שליטה פולי זה בחירה, זה חופש, כל אחד והבחירה.