לפני חודש. 25 בנובמבר 2024 בשעה 7:35
גם בפרידה וגם בנפילה
אני נשפט תמיד על ידי עצמי
שלא השארתי אדמה חרוכה
גם כשהאש בערה
היבול נקצר והיה סערה
הצריף התפרק
עדיין צץ לו צמח מחדש
אדמה איתנה כמוך
הכאב חולף קיץ עבר חורף מתקרב
הרוח מעיפה לך את המבט
אני רוצה שתצליחי את יודעת את זה
יותר מכל אדם אחר שקיים
אני מאמין בך להגיע לפסגה
ולהישאר שם לא ליפול
להיות חזקה להיות נחושה
להיות את
להיות גאה בעצמך בלעדיי
עוגן לעצמך
לא צריכה איזה דמות חיקוי להרגיש כאילו את שווה
את הרבה יותר מסתם עוד ילדה