את אוהבת לאהוב
וזה מפחיד אותך
את מתחברת מייצרת חיבור
גם בלי חיבוק בלי נימוק
מתחזקת ואז מתחזקת אותו
בקלילות עם צליל וקצת מגע
את מזוכיסטית של אהבה
לרוב מצד אחד בלבד לבד
עד ש...
וניסו להפחיד אותך אמרו לך
שאולי זו הבדידות הקרירות בחוץ
גורמת לך לרצות לרוץ לתוך האש
ואולי בגלל שאת אוהבת לחפש
מכורה לריגוש ונהנת מהתחלה
ההתחלות הן תמיד הזיכרונות הכי
יפים שיש על המדפים
וההמשך תמיד מורכב
הסוף לא תמיד בכלל נכתב
ולא שווה בכלל לחכות לו
והם אמרו
למה את צריכה להיות כזו שכל הזמן משיגה ולא משגיחה
תהי יותר טקטית במחשבה תחילה
פחות אינטואטיבית אימפולסיבית
יותר מחודדת וחדה תהי חידה
אז אמרו...
אבל את מאמינה עמוק
בחופש לאהוב
זה לא רק איזה רוטינה של איזה תבנית עוררות מן העבר
נאמנה לעצמך חופשית לאהוב
חופשית להתאהב
בא לך..לטעות לסטות להרגיש
אצלך לאהבה אין משקל
אהבה זה כלוב אבל כלוב מזהב
וכלוב שאת אוהבת להרגיש
כן כו את יודעת שתפגעי
ובכל זאת את משלמת את המחיר
גם אם המחיר הוא יקר
לא תואם את הציפייה
את מאמינה בעצמך זה מה שלא הבינו כלכך את מאמינה שתהי בסדר
אהבה כאהבת חינם
ללא תמורה בחזרה?
האמנם
השיחות שלנו ארוכות יחסית
יש תקשורת יש חיבור
את חושבת עליי
לפני שאני מתקשר
ואנחנו פתאום
אומרים ביחד דברים
מה אנחנו חושבים
מילה אחר מילה
בתיאום שלם וכמעט מושלם
וזה מפחיד אותך
אבל הפחד תמיד מתקיים בך
בשבילך הוא אתגר
וכל מה שאני אומר לך
נשמע נכון
ואולי זה עוד מלכודת של אהבה
ואני לא עוזב לך את הראש
שוכן שם בביטחה
הקול שלי מנחה אותך
בין השעות והימים
כי נוח לך איתי בך
ונוח לי להתקיים בך
ופתאום זה חוזר
הפחד הרתיעה
פוף..התעוררות
שוב זה קורה
שוב זה בא?
הנה זה מגיע
בסוף הסוף בא
וזה לא באמת קורה
זה לא באמת חוזר
זה לא באמת שב
הפחד לא מתעורר
הוא נרדם בשמירה
את עדיין מרגישה בטוחה
את עדיין אוהבת לאהוב
את עדיין יכולה לנשום
מוזר אבל מרגיש נכון..
