לפני שנתיים. יום ראשון, 5 בינואר 2025 בשעה 21:22
את יושבת על ברכיי עליי
צמודה ובוכה אליי
אני רואה לך בעיניים את הסערה
כמה בא לך טוב הפורקן הזה
להוציא הכל אליי עליי
לתת לסחף בראש לזרום אל הכתף
לתת ללב להתחיל לפעום אחרי
שכל חדר התמלא
ואני פה
וסופסוף אפשר ואת יכולה
להיות חלשה להיות עייפה
אני האי שעליו את רוכנת את ראשך
ופורקת את המזוודה
ומשאירה את כל הבלגן על הריצפה
אני הסוף וההתחלה
זה שמחייך ואז מחבק
כל מה שהיית צריכה עכשיו
פושטת את הכל הבגדים המחשבות
עירומה
רועדת כמעט רוקדת בידיי
ומחבקת חזק
נושמת שואבת אותי אלייך
חזק..כמה חזק
עכשיו את יכולה
עכשיו אפשר
קרוב אליי
ואני לוחש לך מעכשיו הכל
ב..

