ברגע שאתה נכנס לעולם השליטה באמת, עד הסוף, זה מתחיל.
לא סתם להיכנס, אלא לבחור, לבחור להפסיק עם הזיגזוג, ההיסוס, זה שהלך איתך מאז גיל עשרים. מאז שגילית את הבדס"מ. הדאנג'ן, הכלוב, ערוצי ה-IRC.
נכנסתי לשם מאוד צעיר זו הייתה חוויה אחרת לגמרי ממה שיש היום אז הייתה הרבה יותר עבודה. גם לבנות את עצמך, וגם ליצור סביבה. זו הייתה תקופה אחרת.
אבל אז, בגיל עשרים ושתיים, ידעתי שאני לא יכול להיות בדס"מי מלא,
אמרתי לעצמי, במודע או שלא, שאני חייב לבנות קודם עתיד לעצמי. אין דום בלי שיש אלי, זה היה נכון. הייתי חייב לשים את זה בצד קצת, לוותר קצת על המקום שלי בעולם הבדס"מ, כדי לבנות את המקום שלי בעולם האמיתי. העולם שבו אני חייב להתממש.
כי המציאות קוראת לי, אבל זה לא עובר.
הדיסוננס הזה חורק בפנים, סוג של פיצול אישיות.
ביום אחד אתה רגיל, מתוך רצון ובהסכמה מלאה ותיאום ציפיות ברור, לתת לכלבה, לשפחה, לבת הזוג, או וואטאבר, את הספאנק היומי שלה, להחפיץ להחזיק אותה. לתת ליצרים שלך להשתחרר. להיות פרא חיה טורף אמיתי בכבוד לידה מחדש בשבילה ובשבילך.
אתה השולט שאתה צריך להיות עבורה ואתה גם הגבר שאתה צריך להיות עבורך
ובתוך ארבעה קירות לבנים, או מחוץ להם, בזוגיות פתוחה או אלטרנטיבית, אתה חי פתאום בעולם משוחרר אתה משחרר יצרים, מנקה מחשבות מיותרות, אין עקבות על חטא, אין רגשות אשם מיניות היא מיניות. לא עטופה במסגרת הישנה של "להביא ילדים בלבד" יש פחד סמוי. מחשבה שאתה לא רוצה לחשוב, אבל חייב לתת לה מקום
מה אם תתרגל לזה? מה אם תשכח מי אתה?
מה אם תהפוך לעוד גבר בעייתי, תבנה לעצמך תבנית שתזלוג החוצה מהמסגרת שאתה שומר לעצמך, ותצא למקומות אחרים?
לא רק במרחב הזוגי שבנית, אלא גם מחוצה לו.
ואז אתה מבין, מזל שיש אותך של פעם.
הילד הזה הנער העלם שהיית והוא עזר לך להיות הגבר שהפכת להיות מתוך הערכים שהיו לך אז, לפני שהיית שולט, לפני שהיית דום, הם אלה שעליהם נבנה השולט שאתה היום הם היציקות הם הזהות
והוא זה שבועט זה שקורא לך כל יום מחדש, ואומר
אנחנו אחד יש אלי ויש דום
ואם כבר, אז אלי דום.
דיאלוג כזה אדם אמיתי מול אדם מתפרץ
פשוט דיאלוג ביני לבינו
ביני לבין עצמי דיאלוג מתמשך, בין החיים הרגילים, לבין ההתקיימות בתוך עולם של מימוש יצרים
הבדס"מ.
והתאווה הזו, הרעב הזה, הכל עולה על גדותיו לפעמים
אז אתה מתרגל את עצמך להיות אלי
כדי להתרגל לחיות בקצה, בצורה נכונה.
בעזרת שיח פנימי, בעזרת חיבוק לעצמך
אולי גם שיתוף, עם מישהו או מישהי שאתה סומך עליהם, גם כאלי, גם כדום.
ואיכשהו, מתוך זה, אתה מגיע לאיזון
כי כבר נגעת בכל קצה. אתה מגיע למצב שבו אתה
מדקלם לעצמך משפט
מה ששלי, שלי. מה שלא שלי, לא שלי.
והבדס"מ הוא עולם שלי, לא עולם של אחר
ובחרתי בו להיות שלי. וכדי להיות בו שולט, או דום, או כל כינוי אחר, זה מבחן לגבר שאני יותר מאשר למיניות היצירתית שבי אני צריך לשלוט בעצמי, ובסיטואציה, ובמציאות, בכבוד האנושי לראות אדם כאדם
לפני שאבקש שליטה לדעת מתי להיכנס, ומתי לצאת.
לאבד שליטה תוך כדי שליטה ומתי שניה סטופ.
להיות מודע לאחריות להכל לעשות את זה מתוך אהבה. לעצמי ולסביבה שלי להיות כנה עם עצמי כדי להיות כנה עם אחר, הטנגו הזה הוא לא רק עם מישהי אחרת , זה מחול ריקוד עם כל דבר שנגלה בפניי
והרעב הזה, לפעמים, רוצה לדבר.
לצעוק לחבר ונילי, היי, אני בדסמי גאה.
אבל אז באה המחשבה, ובועטת
מה יגידו על הבנות זוג שלך? כי בעיניך הן הרבה יותר מנשלטות, הן הוויה, הן משמעות הן אדם
בשר ודם.הן לידך, איתך.
לא מתחתיך, גם כשהן מתחתיך
ובאןפן טבעי החלפת סביבה.
כי כשאתה נכנס לבדס"מ, אתה לא יוצא.
When you go bdsm...
הדיסוננס הזה, בין לכתוב שעות, לחפש תכנים, להיות רעב לאינטראקציה בדסמית על כל גווניה,
לבין להזכיר לעצמך יש לך עבודה לעשות,
יש לך עתיד לבנות, אלי עדיין לא יכול להישאר רק דום.
הוא חייב להיבנות, להתקדם, להשתכלל.
הדיסוננס הזה של החיים.
להשאיר פלוגר על המיטה, ואז אמא שלך נכנסת לדירה,
רוצה לקחת איזה משהו,
ורואה את הפלוגר.
פעם היא לקחה קולר לכלבה שלה.
האמיתית,
ואתה לא תגיד לה
אמא, אני נהנה ממיניות אחרת. אלטרנטיבית.
הכל בהסכמה ומודעות מלאה.
גם עם הצד השני שלי,
גם עם החצי השני שלי,
גם עם עצמי.
והיא תגיד
קאט דה בולשיט. תתחתן.
אבל בשבילך, העולם הזה, על כל הרבדים שבו, הוא הרבה יותר מסתם וי על רשימה.
הוא עמוק יותר
והוא דורש ממך יותר ונוח לך להיות בו
ואתה צריך אותו יותר
לחוות, לגעת, לדעת, להיות אלי
העולם הזה מלא בצבעים, גוונים, אפשרויות.
אתה רק צריך לעדכן גרסה, להיות כנה עם עצמך תמיד.
קרעת את התחת עשר שנים על העסק שלך.
הצלחת אבל זה לא נתן לך הכל לא חשבון בנק מפוצץ.
אולי כבוד , הצלחת לשרוד בעיר הכי יקרה בעולם
להצליח איפה שהרבה נכשלו בזכות התמקדות,
עבודה קשה, והרבה מזל, צריך להגיד תודה על מה שיש.
ואז דיאלוג
כי לאלי נגמרו המטרות
עשה עסק, למד, נהיה גבר, הבדס"מ
כי יש את אלי, לא רק את הדום,
ואליי צריך מטרות חדשות, הוא צריך עוד הגשמות, לא פחות מהדום, ואפשר לשלב את אלי ודום שניהם שלמים היום והם משתלבים טוב.
אז בקרוב ספר.