נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הרגשתי התגעשות של

מיניות מתפרצת בך
רצון עז לרוץ אל הרגשות שלך
לחבק אותם להיראות איתם 
בין צללי קיץ

שמתחיל לזמזם

שמש על עורך 

טל של זיעה על בשרך 

קיץ זה חופש

חורף זה סגר

בשבילך

המהירות שבה הכרנו

ורעם של התחושה הזו בלב
מרחיקים את הלא כלום שבודד אותנו מעצמנו
זה כרגע הרגע הכי

אמיתי שיש

ואנחנו בדיוק שנינו נחתנו על הרגליים
ואז קמים ושנינו מתחילים לרוץ
מתגברים על תהפוכות הזמן
ומוצאים את המיטב בתוכנו 

להחזיק מעמד להיות שלווים

לא לשפוט לאתגר את עצמנו

ואני? 

כשאני איני בטוח בדרך
אני חוזר אל הספרים שאהבתי

הסיפורים שכתבתי 

השירים שרשמתי 

כי הניסיון שלי קורא
לי 

בסוף נדמה שדי הסברנו הכול
אך תמיד יש מילים

שנותרות בין הצללים
אבל אנחנו על הרגליים