פ בתשע...
שקט צורב בך
ריח של סופסוף לך
לב מעור
רואים אותו באור
את כזו שיודעת
נותנת בלי תנאי
את כזו שלא באמת מוותרת
ולזה יש מחיר
ומחיר צריך לברור
כדי לא לגרור
ואת יודעת בסוד
את שלמה כשאת נשברת
קושרת כאב בשתי ידיים
את מתמסרת
אך שולטת בעיניים
סקרנית ספקנית
שאלתנית
הכל כדי להשתחרר מהכבלים
כי כשאת יודעת
את חופשייה אמיתית
את נותנת בלי תנאי
קושרת כאב בשתי ידיים
את שלמה כשאת נשברת
מתמסרת אך שולטת בעיניים
כאב זה שפה בשבילך
ואת מדברת בלחש
האמת שמתפשטת ביחד איתך
רוצה להתמסר
בלי לנסר שום חלק בך
שליטה עלייך היא בשבילך
לא סוף ולא התחלה
זו האמת שבתוכך
לא רגע ו לא חוויה
זו המהות בתוך
המושג המוצג לכל
והם פוחדים מעיינים סקרניות
ואת את מודעת לעוצמה שבהתמסרות
טוטאלית בלי תקנה
כמו חוזרת בתשובה
כשאת יודעת את מה שאת צריכה
את כלבה..רגועה..את רואה מילנואה נובחת את עצמך לדעת גם מבלי לגעת
ציפור בתוך שיר
בין המילים את עפה לשחקים
בלי לשחק משחקים

