נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

ידיים חזקות סוגרות עלייך
לא בכוח
בכוונה תחילה
אני נושף לך בעורף
ואת שוכחת את השם שלך

את עכשיו בכלל כלבה 

המבט הופך להיות  צו
הנגיעה כ חוק
אני כבר לא שואל אני עונה
ואת משוחררת גם מהקול 

בראש 

בין ירכיי את מוצאת כניעה
לא של פחד
אלא של תשוקה
של מי שבחרה להישלט 

להכניס עמוק 

לשאוף 

כל תנועה שלי מצפן אלייך
כל פקודה עם הזמן הופכת לליטוף
בתוך החיבוק הזה
את נאחזת ונמסה

גוף על גוף
דופק על דופק
אני מוביל
את עוקבת
דיוק בדיוק 

כמו ריקוד

השקט צורח מהחיבור

בחיבוק