את אוהבת כשיש שקט
כשהכול צלול, מדויק
מרוהט כמו שצריך
את צריכה סדר
צריכה כיוון
כך לימדת את עצמך
להאמין בעצמך
התרגלת לעצמך
את החברה הכי טובה של גופך
הכלי שנושא את נשמתך
ששואף את נשימתך
את מסתדרת בכל מצב
יודעת לבלוע כשצריך
ולירוק בצד
לא מתרגשת מהצגה
יש בך כל כך הרבה
אבל עמוק בפנים, מתחת לעטיפה
שוכנים סודות בכספת נעולה
דבר לא יוצא, רק נכנס
פנטזיות קסומות
לב ענק
הנני כאן, את שם
ורק אחד יכול לגעת באמת בפחדים
רק אחת – את
ואם הוא יופיע, את חוששת
שלא תדעי לזהות
מפחדת לטעות
הרי הגעת כל כך רחוק
אז למה לסכן
למה לחשב סיכוי
אהבה היא שיקוי
לך תדע לאן תוביל
ואת מרגישה, את רגישה
את כל כך הרבה דברים
ביחד ולחוד בו זמנית
והפחד – שייעצר
ושפתאום לא יהיה כלום
שקט דק, דם קפוא
עוצר לילי של מחשבות
תחושה זרה
את כבר לא מה שהיית
ואם זה יקרה
את רק מקווה
שתגלי שהכול לטובה
רוצה להאמין
אבל לא מצליחה באמת
חדירה לשיריון
אולי זו פצצה
ואולי לא
אולי זה פשוט
שלם