נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

בחדר סגור בחוץ העולם גדול
כאן ה עולם קטן מאוד
את משחררת מעצמך הכל
נשארת ריקה להכיל את הקול
בלי הזמן יש לנו רק אותנו כאן
המבט שלך אומר לי הכל
את רוצה ליפול מחוץ לגבולות
להיות נוצה ברוח
ושאני אעשה לך פו...
ואת מחייכת כשאת עפה רחוק מעצמך אליי

אני אומר ואת מקבלת ומקריב נשארת יציבה
הכל כאן הפוך
מילים קשות הופכות להיות בשבילך רכות
ומילים קרות הופכות להיות מחממות לך
מילים שוברות אותך בונות
כשאת נמסכת את מפתחת ונפתחת
"כלבה שלי" ואת רועדת
כמעט רוקדת לתוך עצמך
את מבינה מבחינה
את זו שבוחרת

שלטון הקול הצליל הרטט
משמעת צייתנות רצון לריצוי
בחירה בקירבה ולא ברחיק
הקרבה זו כבר לא
את הכי שלמה
כאב נעים בתוך נשיכה
הגוף שלך מולי מוּצג
ואת מבלי לזוז
אוהבת

"תגיד לי עוד"
את לוחשת לאט
"מילים שמכאיבות לי כמעט."
והכאב? הוא הרבה מעבר
לסימן על הגוף מעורר רעב
הוא תמיד יהיה עטוף חמלה
שום השפלה היא הרי בלי הסכמה

בתוך האקט
הכוח נמסר בידיים שלך אליי
וכל זה הוא הינו כבוד עמוק אליי
שנשען כולו על קו דק ומתוק
שאני הולך איתך יד ביד