את יציבה כמו אבן
שקטה בלב הסער
עיניים עצומות לרווחה
ויש לך מנוחה
רטובה נוטפת מהראש לכוס
אפשר למלא קנקן ולשפוך
להשפריץ לכל עבר אותך
העולם רודף
ואת כבר לא נמהרת
צעד אחר צעד
את צוברת ביטחון כמו חוויות
את גוברת
מתגברת
נושמת
מכניסה עמוק
הכי עמוק
ולא מקיאה
מאמצת את הטעם
לא מתאמצת כמעט
עינייך רואות את מה שבנוי מולך איתן
כלי תשוקתי מולך חזק
כל וריד כל נים
מול עינייך
לא אשליה
רק מה שראוי לך
ידייך יוצרות חום
ולבך נאמן
את אישה של יסוד
כבר לא אישה של סוד
לא חלום זמני
לא פנטזיה נשכחת
פנטזיה מתגלה
ואת מתממשת נסחפת
לא בורחת פשוט בוחרת
ונשארת ונשאבת
את לא אחת שאוהבת קיצורי דרך
אוהבת דיוק לא דוחה
עד הסוף כל משימה
חרוצה עם הלשון שלך
השקט הוא בהתמסרות
המשמעות הצייתנות
מתנתקת ומתנקה
מתנקזת
העולם שבך מתרוקן
וכך נהיה לך שלם
האיזון
בין מי שאת לעולם
לבין מי שאת לעצמך
כשאת שלי
איתי את משוחררת מעצמך
מרגישה הכל
נושמת ומוצצ ת
מחובקת כמו ילדה
פזיזה ניסוי וטעיה
אין טעויות
באמת כאן
יש שבילים שלא ידעת
ועכשיו את לומדת את עצמך מחדש
תמיד היית אישה שבונה,
עמוד של בית
עכשיו את יכולה
להיות חור
בלי מחשבה
עם עוצמה של שקט ובחירה
היופי ב שלווה