בין חולות הזמן שבנינו
יש אמצע מדבר ואת..
פעם קרובה ופעם רחוקה
את נשאבת בחזרה
ו חוזרת כשאפשר
רוח חמה ובי בוערת הדממה
את כורעת לפניי כמו תפילה
עינייך קשורות אליי
והן רואות דרכי
את הטוב שבי
ואת במצב כריעה
כמעט כמו קדושה
גם כשאני מבצע בך
את זממי
חטא אחרי חטא
מלוכלכת מהכל
וכמעט בלי קול
מלאה בנוזל
את הכי נקייה
את כנועה
אני שולט בך
ואת שלי
במדבר של תשוקה
חם כאן מאוד
רותח ממש
אנשים לא שורדים יום שלם ככה
המזגן אף פעם לא עזר
ככה זה
כשאני משתמש
ואת נפתחת אליי
הכל בוער
בין פחד לבין מיניות יש חבל דק
כמו בין מציאות לפנטזיה
ללכת לאיבוד.. באש בחום במדבר
לתוך תשוקה להידלק לבעור
רק לא להישרף
ולזכור לנשום
לא רק לזקור
זה צריך הרבה שיהיה נכון
יתאים לא רק חם
ואת
צלילים של עונג בוקעים ממך
מתוך הכאב
אני צורף בך צלילים
גניחות
כמו לחישה של שיר
והן יוצאת ממך בקצב אחיד
את מתמסרת לגורלך מתחתיי
סטירה על עורך
מבלי להסתיר
האדום מצטבר בגופך
בין שוט לקול ליטוף בין כל קילוף עור
את עוצמת עיניים מתמסרת
ורואה רק אור
כניעה שהיא חירות בחירה
תמיד שליטה גם בנתיננ
גם במשיכה
לומדת לנשום בתוך
סערה
הכל יותר כשזה מבחירה
בתוך כל הרעב התשוקה
הפורקן הזימה
יש בך פריחה
סוד נצור בלב סופה
זה שלנו רק שלנו
שלי ושלך
זה כבר לא משחק
זו המציאות
הפנטזיה
אין ניצחון
אין תחרות
יש רווח
יש מרווח
יש רק אמת
ואת עירומה
שאלת אותי..
אמרתי לך כל בדס"מ הוא אחר
אנחנו אנשים
זכר ונקבה שני גופים
פעם היינו זרים
היום אנחנו קרובים
כל אחד יש לו מסע מטען
שונה משונה
פחד סמוי פחד גלוי
כל בדס"מ הוא אחר
כי כל בן אדם הוא שונה
זה היופי בעולם של מגע
ובני אדם
הפרקטיקה היא תוצר
היא מוצר
אנחנו עושים איתה
מה שבא לנו
וזה שלנו
שלי ושלך
מיוחדת?
את מיועדת
ואת במקום הנכון לך
כל עוד את מרגישה
זאת כך
כשאת משפריצה הכל
עם הרבה קול
בידיי