ידייך פתוחות מולי
אני רואה מתי את שותקת
ומתי את עונה
מתי את מתאמצת להיות בשקט
ומתי את מאמצת לעצמך את השקט
מתי את נושמת לרווחה
מתי את נושמת ומרגישה סגורה
מתי סוער לך מדי בפנים
מתי הכל קל
את לא נכנעת
את לוחמת
ראש מעל המים תמיד
את לא מבקשת עזרה
כזו את
את לא מקשיבה בקלות
את רק מרשה לעצמך
להיות אנושית מולי
להוריד את הנעליים ולשכב
להירגע
כשאת מושיטה אליי יד
זו לא קריאה לחולשה
זו דרישה נועזת להיות נראית
לתת לי להוביל
ואני כאן
לא כדי להציל אותך מעצמך
אלא כדי להיות איתך
כשאת מסירה את השריון
את כבר לא חוששת מלהתפרק
את רוצה
כשאת לא נושמת כבר
אני לוחש
כשתהיי מוצפת
אני אהיה הגבול
שמנע מהצצפה הזו להתרחב
לבקש ממני זה לא לוותר
זה לסמן לי
"אני סומכת"
"אני בוחרת"
"אני שלך"
אני מרגיש אותך לוחמת
אני רואה אותך נלחמת
בלחישות אני מרפה אותך מעצמך
משחרר אותך אליי שוב
וכשאת שוקעת
אני לא מושך אותך בכוח
אני שוכב לידך במים
עד שתחליטי לעלות
כשאת רועדת
אני נוגע בדיוק
איפה שהפחד גר
ואת רוקדת לי ביד