עולם כינויים בבדס"מ
בעולם בדס"מ, כינויים הם הרבה יותר משמות. הם הצהרות, סמלים, ולעיתים גם מפתחות לזהות.
שולטות רבות בוחרות כינויים כמו "גאדס", "אלילה", "מלכה", פסיכולוגית זה נובע ממיקוד בשליטה רגשית, בהחפצה, בהשפלה ארוטית ובשירות. דמות שולטת נשית משדרת עוצמה מנטלית, עליונות, תחכום, ואלמנט של ריחוק שמציב את הנשלט בעמדה של התמסרות מוחלטת.
לעומתה, שולטים גברים נמשכים לרוב לכינויים פרימליים כמו "זאב", "דוב", "אלפא" או "Predator" – ביטוי לחיבור לצד אינסטינקטיבי, פראי, יצרי. כינויים אלה משדרים חיה פנימית, יצר שלא נבלם, גבריות בלתי מרוסנת. שליטה גברית נתפסת הרבה פעמים כשחרור כוח כלוא, דחף מודחק, או כמסע חזרה לטבע.
כמובן, קיימים גם כינויים שנשענים על עולמות אחרים כמו "ארכיטקט", "מבצע", "שקט קטלני", "מלחין שליטה" המגלמים שליטה מחושבת, אינטלקטואלית או אמנותית.
כל כינוי משמש לא רק ככלי משחק, אלא כדרך לחשוף שכבות עמוקות בזהות. שולטת שמזהה עצמה כ"גאדס" לעיתים מבקשת לתקן חוסר שליטה מהעבר. שולט שמתחבר ל"זאב" אולי מבקש לא רק לשלוט אלא לחיות, סוף סוף, בלי רסן.
בכללי שימוש במושגים של חיות כדמויות ביטוי בעולם הבדס"מ פסיכולוגית כניס אותנו לסוג של שחרור פסיכו דרמי מיני ויצרי, חתול/תולה כלב/ה.
כינויים בבדס"מ הם לא מסיכה הם מראה.
כשהשם מתיישב על העור כמו עור שני מתחילה שליטה בשביל עצמך.

