עצמי עיניים והקשיבי פנימה
הכל מתחיל הקול מדבר
עמוק בתחתית הבטן להבה בוערת
נשימה עמוקה לתוך הגרון
עוברת מלטפת כל חלק בך
מהפות לראש
מהכפות רגליים לכפות ידיים
נשיקה עצמית לוהטת
והמיניות האני שלך בוהקת
נשמי עמוק את האש
פסקול של דממה
ידיים שמלטפות אוויר
ירכיים שנפתחות לאט
בלי מטרה
רק את
ובמקום שבו
הקול הפנימי רוחש יש רטט של
שקט שמבקש לגעוש
נולד הצורך
לרצות להסכים
לבחור להיות
לטרוף
לא לרדוף
להכיל
להיות חור
זו את
אבל גם משהו אחר
את האחרת
גוף שמתעורר
מבקש שתדברי אותו
את הסוטה
את הטבע
את התשוקה
את החשק
את כמו מים
אי אפשר לעצור לנצח
את זורמת
התחושה עולה
לאט חום רטיבות
עקצוץ
אל תצמצמי את עצמך
אל תתנצלי על הרעד
זה לא חולשה
זה שער פתוח
תני לדמיון להיות
בלי בושה בלי שיפוט
בדמיון את שולטת בתבנית
ההסכמה היא תמיד קיימת
אין גבולות אין דעות
זה שלך ושל מי שבחרת
רק את שומעת
רק את רואה
את אינסופית
את עולם סודי יסודי
את עונג בלי קצה
שבי עם הרגע עם עצמך
תשובי אל המציאות בחזרה
בגוף בפנים
ולחשי בשקט
"אני מרשה לי
לחיות
להרגיש
לבעור"