נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אמרתי לך לפני המגע
אני קודם אדע אותך 
ואז ניצור שנינו עולם
ואת תהי לי השמש
שובה ומחממת
צריך להיות בטוח איתה
אם תשמש יותר מדי
תישרף קצת
ואת השמש שלי
שעינייך מסנוורות בלא רחמים

ואני הוא השמיים שלך
לומד לכלוא את השמש בכפיפה
כשאת כורעת מולי העולם שלי
כשאת נושמת לרגליי
השקט הוא נחלתי
כשאת בוחנת אותי
יש עננים וסערה
כשאת מחבקת אותי
הכחול משתלט עליי

ובלילה
אני הירח
מאיר אלייך מאיר לי אותך
אני הופך לשקט שלך בתוך הלבד
קולותיי נעלמים לתוכך
את מכילה את העולם
את הכוכבים שנפרשים לכל עבר
נקודות ציון לכל תהליך
איזון מואר בכל החושך הקיים

ואני הוא השומר של הכניעה שלך
בקולי את לומדת מפה חדשה של עצמך
כמו מפת הכוכבים
ובבוקר את זורחת מחדש
ואני היד שכותבת אותך על גופך
כמו כתב קודש שנלחש מעבר לשנים