ס. סיבה שבגללה אנחנו לרוב לא סולחים היא הרצון העז הקיומי שבנו להיות צודק ולהישאר כאלו, ובסוף אנחנו נבין: כשצודקים לומדים רק את מה שיודעים, וכשטועים לומדים דברים חדשים.
ל. לעולם אני לא אחיה בטינה, לא אצור עקבה. אני סולח גם אם זה רק בשבילי, בשביל השקט הפנימי שבי, גם אם זה רק לעצמי.
י. יש דברים שנדמה לנו שאי אפשר לסלוח עליהם. הכל ניתן לסליחה – בהסתכלות ובתקשורת נכונה, פנימית וחיצונית כאחד.
ח. חשובה היא היכולת לסלוח כמו חשובה הנשימה. אתה בוחר מה חשוב לך, אז למה שלא תבחר בעצמך – ותבחר בסליחה?
ה. הסליחה העצמית מלמדת אותך לסלוח לאחרים. הכל מתחיל בך ויכול להסתיים בך, כמו שהסתכלות עצמית מאפשרת לשפר את ההסתכלות שלך על האחר.
ס. סיכוי אחד – זה כל מה שבן אדם צריך כהזדמנות שנייה. לאפשר לסיכוי הזה להתרחש מבלי לתת למחשבה על הסיכון להתממש.
ל. לדעת שכל אדם יש לו זכות בחירה, ולפעמים הזכות הזו לא עולה על אותו שביל כמו שלך.
ח. חשוב להסתכל על מי שמולך כעל אדם שעבר מסלול חיים שונה משלך. הידע שלו והמבט שלו – אינם הידע והמבט שלך.
ת. תאמת – האמת שלך היא שלך. לא כולם יאהבו אותה, היא לא בהכרח נחלת האחר, וזה בסדר.
י. יש הרבה סיבות לפחד מהטעות. זה בסדר גמור לטעות – כולנו טועים. סליחה לעצמך נובעת מהבנה שלא טעית באמת, אלא פשוט בחרת מסלול אחר. אין טעויות – יש דרכים שלא בחרנו ללכת בהן.
וכך הגענו לכיפור. סליחה היא דבר טוב.
אחד הדברים שאני עושה בכל יום כיפור הוא לשכב במדיטציה, לעבור בראשי כל סיטואציה שהפריעה לי בשנה האחרונה, ולסלוח – לעצמי ולאחרים.
הצום בעיניי נועד על מנת שנוכל להתרכז, כי הגוף והנפש והמחשבה הם אחד.
אבל איך באמת סולחים? צריך להכיר בכאב מודים שנפגענו ולא מדחיקים.
מנסים להבין את האחר לא להצדיק, אלא לראות את האדם כחלק מסיפור רחב יותר.
בוחרים במודע סליחה היא בחירה, לא חובה. היא משחררת אותנו מהטינה, אנחנו גוף אנרגיה הוויה וחוויה ומחשבה ולמחשבה יש משקל לא רק פיזי כאן.
מתחילים מבפנים סליחה לעצמי מלמדת איך לסלוח גם לאחרים.
משחררים בהדרגה לפעמים זה תהליך ארוך של שכבה אחר שכבה, לפעמים זמן, לפעמים חוויה טובה אחרת, לפעמים פשוט לנשום.
סליחה היא לא מתנה למישהו אחר, היא מתנה שאנחנו נותנים לעצמנו.