בתוך כל ראש
יש מרתף חשוך
ובתוך הראש שלך
אנחנו יורדים במדרגות
מקומות שתבקרי בהם רק איתי
כי את רק שלי
אני דום ואת האור
מאירה לי הסטיות
הן חרוטות על הקירות
כמו נערה שחרטה כשהתבודדה
במחשבות של רצון וצורך ושאלות
של בשר דם וגמירות
את כבר עירומה מתחמם
את נזקרת בתוך עצמך איך
השוט שלי שורק באוויר כמו פילוסופיה חיה
שיח של שיר וכאב
ואיך לחשתי לך בפעם הראשונה מה שלא הורג אות מזיין אותך חזק יותר
תופס בשיער שלך
מושך את הראש אחורה
את יודעת מה הכי קשה איתך? הזין קשה.
את גונחת בטבעיות לא נורמלית "אדוני… אני שלך"
"ברור" אני מחייך
על הברכיים, פה פתוח, את בולעת אותי עד הגרון עמוק
רוק ודמעות זולגות אני דוחף חזק יותר כדי שתרגישי אותי
ואז עוצר נעמד מולך נותן לך להתבונן בו ובי
את נלחמת בעצמך
לא לזוז ולציית פשוט התנגשות בין קרח ואש
אומנם חם אבל זה לא גהינום
הכל לוהט כמעט שורף
אבל זה גן עדן של שפחה
את לא רגועה אבל הכי שלווה
דיסונס בין הזונה השפחה החורית הנאמנה
לזאת שמפחדת לרדת למרתף כלכך