את אוהבת שהכל שלך
הכל בך
את לא תלויה
לא חלק
את בעיקר העיקר
את התוצר של כל מה שמתרחש סביבך
אוהבת ללכת קדימה
ולהיתקע במקום מרגיש לך מוזר
את אוהבת להיות זו שמכתיבה
ואם החיים לא באמת מקשיבים
את ממשיכה בכל זאת
את יודעת לסמוך רק על עצמך
יודעת להיות לבד כמו זאבה
לא מפחדת מעצמך
את החברה הכי טובה של עצמך
אבל להיות ביחד?
להיאחז?
להתנתק כדי להישאב?
להיות תלויה?
להיכבש?
פשוט לרחף?
זה לא מה שאת רגילה אליו
ומה שאת לא רגילה אליו
זה בדיוק מה שאת הכי רוצה
אחרי חיים שלמים שבהם ידעת רק את עצמך
את פשוט רוצה שחרור מוחלט
כמה פחדים יש בראש שלך
כמה תהיות
ולפעמים בא לך פשוט להיעלם
את מדמיינת את עצמך כלום ושום דבר
חלקיק קטן
משהו שאפשר לעשות בו הכל
לדרוך עליו מבחירה
לא מתוך חולשה
אלא מתוך רעב להיות כלום והכל באותו הזמן
את ההרגשה של הכל את מכירה
לקחת אחריות את יודעת
על עצמך
על האחר
אבל עלייך?
עלייך בא לך שמישהו אחר ייתן תשובה
נטו יד אחת שתעיף אותך
לאן שהוא רוצה
לא לאן שאת חושבת שאת צריכה
בפשטות?
בא לך להתאהב
את אף פעם לא על מלא
תמיד חצי חצי
משהו נעתק
משהו נעצר
האחריות שלך כאדם בוגר גדלה
אבל בפנים
בא לך להיות ילדה
אהבה ללא תמורה
ראיית מנהרה
נתינה נקייה
בלי לחשב מה חוזר
וזה המבחן שלך
יש בך את האמביציה להיות מספר אחת
ויש בך את הרעב לגעת בקצה השני
ושם
דווקא שם
את מרגישה הכי שייכת.