נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הגדרה היא מלשון גדר, לגדר את עצמך כדי אולי לבוא ליותר ביטוי, או לחדד את עצמך.

אחד הדברים שאני הכי אוהב בעולם הבדס"מ הוא שהוא מזכיר לי את עולם הצבעים, ציירתי בעבר וגם לימדתי ציור רוב האנשים מסתכלים על צבע כ אדום, כ כחול, כ צהוב. אבל כל מי שהתעסק קצת באמנות, צילום או עיצוב יודע שזה הרבה יותר מורכב. יש אינסוף גוונים. כי אותו אדום יכול להיות ורוד רך, בורדו עמוק, אדום מעושן או אדום בוהק. הצבע הבסיסי נשאר אותו צבע, אבל התחושה שהוא יוצר משתנה לחלוטין, בהתאם. וגם אנשים עובדים ככה.

בעולם הבדס"מ אנחנו אוהבים לפעמים להשתמש בתוויות הרגילות שולט, נשלטת, סאדיסט, מזוכיסט, סוויץ'. אלו הצבעים הבסיסיים הhue. אבל ברגע שמתחילים להכיר אדם לעומק, מגלים עולם שלם של גוונים, ההגדרות נתמחות מתרחבות מתמקמות מחדש, אנשים מוצאים את עצמם.
יש שולט שמוביל מתוך סמכות שקטה, ויש שולט שמוביל מתוך כריזמה מתפרצת. יש נשלטת שמחפשת מסגרת וביטחון, ויש נשלטת שמחפשת חופש דרך הכניעה. יש סאדיסט שנהנה ממשחקי כאב פיזיים, ויש כזה שעבורו המשחק הוא בכלל פסיכולוגי, רגשי או טקסי..
ואז כמו בצבעים, לפעמים תוספת קטנה משנה הכול..

קצת יותר אמון, קצת שליטה, קצת יותר רגש, קצת פחות מזה וקצת יותר מזה, קצת יותר משחק, קצת יותר כנות עצמית, קצת יותר דיאלוג פנימי ופוף הגדרה היא דבר קצת מוגבל מדי. פתאום מדובר באדם אחר לגמרי , למרות שעל הנייר ההגדרה נשארה אותה הגדרה. אולי בגלל זה אני תמיד נזהר מאנשים שממהרים להגדיר. כשאנחנו אומרים "היא נשלטת" או "הוא שולט", אנחנו רואים רק את צבע הבסיס, אנחנו עדיין לא רואים את כל הגוונים שמרכיבים את האדם, שמשפיעים על הבדסמ שבו יותר מכל דבר אחר.
והגוונים האלה הם בדרך כלל החלק המעניין ביותר,
בם נוצרים מהחוויות שעברנו בעבר ובהווב ומהפחדים שלנו, מהפנטזיות, מהפצעים, מהביטחון, מהאהבות ומהדברים שאנחנו עדיין מגלים על עצמנו, ונושמים לתוכנו לומדים לעקל.
בסופו של דבר, בדס"מ הוא לא עולם של שחור ולבן כמו מילה כתובה הוא עולם של מיליוני גוונים.
וכמו באמנות, דווקא כשלומדים עם הזמן את הגוונים של עצמנו בתוך כל צבע ולא רואים את התמונה המלאה אחרת לגמרי מאיך שנכנסו לעולם.

תנו לזמן לעשות את שלו לא רק להגדרה.