נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

יום יום השדים בראשך רק בהו בעולם הנורמלי שיצרת לעצמך, כל שביל, כל דלת, כל ארון סודות, נבחר בקפידה.

בלילה היית בחושך שכשכולם ישנים את נזרקת לעולמות אחרים, מותחת את שבילי המחשבה הארוטיים, מטיילת אם הידיים לתוך גופך, פתאום קצת חופשיה, ומיד סוגרת את הכל בתוך כספת של הסברים.

תמיד הסתכלת, פלירטטת עם העולם האחר,ידעת שיכולת יותר, אבל כיסית את עצמך בשמכה קטנה תפורה מפנטזיות שלא שלך. 

אמרת לעצמך אני בגונגל לא אסתדר, מדמיינת חיה פצועה, רבות הן השאלות ומעטות הן תשובות.