לפני 7 שנים. 10 ביולי 2017 בשעה 4:48
אמרי לי ואקשיב, למדי אותי ואזכור,
והרי הטבע והלמידה שכנים, האדם לומד וככה נוצר טבעו.
וביקום אין סופי, יש תמיד משהוא חדש שניתן ללמוד.
אבל לא אלמד יותר מידי, אלמד מה שאוכל להכיל, בשביל להשאיר מקום ליצירתיות.
וכשאת לצידי אלמד עלייך הכל, על ידי הקשבה לגופך ולנשמתך הרי הם בחיבור אחד.
ואותך אלמד בתשוקה כי רק ככה אצרוב אותך בזיכרון.
ופתגם ישן לונדוני אומר.
"תן לאדם דג והוא ישבע ליום אחד, למד אותו לדוג והוא ישבע כל חייו."
ארצה לדעת איך ליצור בך גוונים ולא רק למה נוצרים בך הגוונים של אופייך.
מה שאלמד ממך ישלים אותי, ומה שתלמדי ממני ישלים אותך.
ולניסיון שלי יש משמעות, אבל לתשוקה שלי אלייך יותר.
נכתב בהשראתם של בנגמין פרנקל,דמוקריטוס,ליאונרדו דה וינצי.
ספרים:
יצירת האלים,הספר נפלאות התבונה, והספר ארוטיקה כואבת.