נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

קם בבוקר, והמחשבות נודדות, עם תמונות וצבעים.

כי מה שהלך שם בחדר צרוב בזיכרוני.

איך בכל מקום סימנתי אותך, מהספה בסלון ועד השולחן במטבח, הערסל במרפסת, והמיטה הגדולה.

איך הלב דפק, שלי ושלך.

הזיעה והרוק שהוחלף.

הגוף שהתחבר, הכל התנגש.

התעלסות הנשמה.

את ואני ידענו שזה עניין של זמן 

היינו אמורים להכיר.

היינו ועכשיו אנחנו כאן.