לפני 7 שנים. 3 בספטמבר 2017 בשעה 15:28
אנחנו הכי מחוברים, הכי מתחברים.
אני ואת אנושיים,עירומים.
מעשנים סיגריה ונרגעים, הזמן טס כשנהנים.
אבל הטעם ישאר יום למחרת.
הטעם הטוב של אדונך בחיך.
אני יודע איזו אישה את, ואיזו נשלטת טובה לא היה לי פשוט להכניע אותך, ואת את עצמך, לחפש את המשמעות שתגרום לך לעוף לחפש, ולהרגיש שייכת ועכשיו את שלי.
ומחר, יהיו כל שניה פרפרים.
רק מהמחשבה על המפגש הבא.
ככה זאת תשוקה.