נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

היופי ביני לבינך הוא החיבור הכמעט מיסטי, את כלכך יפה מבפנים, שזה מקרין לבחוץ.

אני אוהב את הפרעות שבך, הריגוש שלא נגמר, אכפת לך ממני כלכך.

ואדישה את לא, לא אליי.

אז איך..איך אפשר להישאר אדיש אלייך.

את משקפת לי את מה שחסר, ככה זה שני פאזלים מתחברים.

וזה גורם לי יותר להאמין שהגורל קובע יותר.