נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אני ואת שונים אחד מהשניה, וזה היופי שבינינו.
ולכן אני ואת לומדים אחד על השניה אחד עם השניה ככה זה בינינו.
ובהתחלה עוד רצינו קיווינו לקווים של דמיון דימיון, רק להתחבר להתמזג בין הפנטזיה למציאות.
והחיבור הזה נוצר כשגילינו את החסר, חלקים של פאזל שנמצאים בלב.
משלימים במשפטים, במעשים, בין המילים, עם הצלילים.
וזה התחיל במבטים, וחיוכים, ואנשים טובים.
טוב לך להיות את, ולי טוב להיות אני, וטוב לנו להיות ביחד, אנחנו.