נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

חלום מנופץ של תשוקה, הודבק בחזרה מרסיסים של אהבה.
בחוץ גשום, ואנחנו על הספה נוטפים זימה.
גוף אל גוף מכורבלים כאחד, קר בחוץ ובתוך תוכך חם.

בוהה בך עם הלב רדומה עירומה,הבגדים זרוקים על הרצפה, את היית הפרחונית הלבנה.
הבית שלך הוא איפה שהלב נמצא.

היית הפרחונית הלבנה, האביב בחורף, השמש כשמעונן.

בחלום את שוכבת עירומה ממתינה לי בגשם חמה נוטפת תשוקה, ממתינה לי כבית חם, כי בתוכך אף פעם לא קר, יוצרים ניצוצות של אור באפלה.

ושום דבר לא יכבה את התשוקה והשתוקקות לחוויה, לחיבור בין הגוף והנשמה.

טובעים בגשם של רגשות, לדעת אותך לתוך הלילה ובתוכך חם.

וגם כשאנחנו לבד, מוצאים את הדרך בחזרה, ככה זה הגורל.
זיכרון קטן מדליק אש גדולה, ויוצק אותי בחזרה במציאות שלך.