נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אל תהיא ילדה, אל תהיא אישה.

הפחד הולם אותך יותר כהיותך כנקבה,כאשה קלה כאשמה, זה הטבע קבע.

כל הגברים מביטים רק בך כאילו את במסך במבט עורג במבט הורג על עורך על גופך.
מביטים בך כעירומה, גם כשאת לבושה ויחפשו פתח לכניסה.

המבט עורג והמבט הורג לא אותך אלה את נשמתך.

ואם לא הורג אז מכשל.

והגוף שלם גם כשהאופי מת והגוף שלם גם כשהנשמה יוצאת.

ותלכי לבד, והוא יסתכל ויגש ואז ישבר ויכעס ואז יאבד את עצמו וישאר רק חלל ריק שבו ההיגיון אבד נאבד נעלם ורק הצורך נשאר.
אל מיטתו אותך יקשור כי גם אם תעזבי קעקוע נוצר כפחד שנצרב בכל מחשבה כמו כלי מקולקל.
למה, למה לך להיות אישה למה לך להיות ילדה.

לשחק באש עדיף לך להיות שקטה לספוג הכל, כי גם אם תודי אז המבט ישתנה מכלום לרחמים וכלום לא ישאר.

ויש שיגידו שאת תמיד אשמה והמבט עורג המבט הורג ואותך הורס.