לפני 7 שנים. 31 באוקטובר 2017 בשעה 15:13
לפעמים הזמן טס
ומבלי שנבין אנחנו כבר פוגשים כלכך הרבה אנשים
מתחברים משתחררים וממשיכים
טועים נופלים קמים מתמודדים מחייכים מכירים צוחקים
אך מעטים האנשים נשארים באמת
הלב לא באמת יכול להכיל את כל העולם
אבל איך יודעים? יש סימנים מקדימים?
חיבור שהוא קודם כל אנושי בין נשמות
כאילן מכירים שנים כך הכרנו כך זה קורה
מתממש יש משהו מובנה באוויר
כאילו נועד להיות
לא רוצה לרוץ לא רוצה לצפות
נגמרו לי מחסניות שלמות של ציפיות
בא לי פשוט להיות
ו
את בובה למשחק
מעטפת כלכך יפה
וכלכך עדינה
אני מפרק ובונה אותך כל פעם מחדש
סקסיות עדינה עם חיספוס קשיח
מגע ידי על גופך
וחיוך מול מבט