נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

 הזמן טס רץ, וכל שניה הופכת לעבר

אני נע בין עיסוקים, בין שבילים של החיים.

ולך יש את הדרכים שלך, את בכלל לא עוצרת לשניה.

ולי יש תפקידים, שלא מחייבים אותי בחיוכים.

ממוקדים ומבטים, מעט מאוד מילים.

לכן זימנתי אותך אליי, צריך אותך קרובה.

לדעת את הסודות, להכיל את המילים, ולגעת בנישמתי.

צריך אותך כאן איתי, גם לא מתחתי אלה לצידי,..על הברכיים אם כבר.

אני לא מחייך הרבה, אז את הסיבה המשמעות לחיוך שיצא, עדיף לחייך בגללך, זה חיוך מלא.

הזמן מקבל משמעות אחרת, כשאנחנו ביחד.

 ביחד.