נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אני גרום לך לעזוב את הענף שעליו החיים לימדו אותך להיתלות.

העץ הזה שנוצר משרושים של ניסיון מר ומתוק.

ואם לעוף גורם להרגשה של אי ודעות.

אז אני צמוד צמוד חלק ממך, מצפן מדריך לליבך.

אני הוא הביטחון שמסלק את האי ודעות והבלבול.

הקרקע ברגע שלא תזהי את עצמך.

וגם לי את אותו הדבר.

אותה הדמות שהחיים יצרו נמסה בידי.

אותה מחשבה שהחיים עיצבו משתנה איתי.

והכל נמס מהמפגש הראשון כי אני הנכון.

ואת לא בכלוב את חופשיה לבחור, ובחרת בי.