נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אין לי הרבה שאלות אלייך, כי איתך אני רוצה להתחיל לייצר תשובות וחוויות, נגמרו לי התיהיות, איתך אני להיות.

 יש לי סיפרייה פרטית מחולקת לגילאים ותקופות, ואני לא רוצה שתהיא פרק או שורה , אלה ספר מעוטר שבוהק ומאיר ישר לתוך עייני כל פעם שאפתח.

מכל נשים, מכל האנשים.

עברתי לידך הכי הרבה פעמים.

ולא זהיתי אותך עד היום.

לא ידעתי שזו את.

אולי כי לא הייתי מוכן, אולי כי את.

אולי זו התקופה, ואולי זו העבודה.

מכל הנשים מכל האנשים.

פגשתי אותך רק עכשיו, הייתי מוכן,

וגם את.

ועכשיו נולדתי מחדש ואם הייתי מתחיל לפני אולי זה לא היה קורה, זה כבר לא משנה.

עכשיו את בשלה כפרי אדמדמם מתקתק לקטיפה על העץ הכי יפה בשדרה.