נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

ילדה בתוך אישה,ילדה חולמת הווה שמשנה עתיד, ילדה בתוך גוף, מציירת מפסלת מדמיינת את הקצה, איך לצאת לעולם להיות חופשיה, לגעת להריח, לנשום, את הפנטזיה הבאה, ובחוץ הפנטזיה שבה משתקפת לתוך המציאות שלה.

אישה ערה, מודעת לכל, חיה עם השלכות חולמת על העבר, ורואה את הווה, העתיד יבוא לבד גם אם היא מסובבת את כולם כולן כאחד הכל חוזר.

המציאות משתקפת מולה, ולא מתעצבת לה, המציאות שלה משתקפת על הפנטזיה שבה.

היגיון גובר, אמת כעובדה, ואין חדש.

ולפעמים הילדה שקטה, נחה בגופה של האישה, וילדה רק צריכה טעימה, והרעב גובר לצאת לחופשי לגעת בעולם.

 כציפור חופשיה לעוד חוויה.